בשנה הרביעית ללימודיה, בבצלאל בחרה הסטודנטית מיכל – ג’ורה,

לבנות תנור עצים “אנאגאמה” (תנור עצים יפני מסורתי) – ולשרוף בו.

מיכל בנתה דגם לבדיקת זרימות רוח והפרופורציות בין נפח התנור לארובה.

בהגשת עבודות סימסטר א’, היא הציגה תנור עצים שבנתה (בעזרת בעלה ג’יל),

בחצר האקדמיה.

בהגשת עבודת הגמר הציגה את התנור והשריפה בו.

הסרט מתאר את תהליכי שריפה זו.

הזיגוגים ושרפתם, הם חיקוי לתהליך בטבע של היווצרות אבן הירקן, ה”ג’ייד” במעמקי האדמה בטמפרטורות של לבה רותחת.

אבן הירקן מקודשת בסין בגלל סגולותיה המופלאות.

לווי תהליך שריפת האריחים המזוגגים בתנור מחייב דיוק בהובלת לשונות האש, מלהבה תכולה – שקופה, רכה – זהובה.

“המילה האחרונה” היא של אש, הנעה במסלול מפותל 

בין האריחים. השפעתה משתנה לפי מיקומם בתנור.

התוצאה מפתיעה ומקורית.

אין יפה או מכוער, הכל בדרך הטבע

כל התהליך טקסי כמעשה קסם…